<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת עקב</h1>
<h2>דף נט:</h2>
ד"א ואכלת ושבעת וברכת את ד' אלקיך. בירושלמי דריש את ה' אלקיך לרבות [לברך] בעל הבית בברכת המזון, וכן פסק דמצות עשה הוא לברך בעל הבית בברכת המזון. ובגמרא מפרש הילכתא בוצע מברך. וקצת קשה דבתר כן אסיק הילכתא דבעל הבית בוצע פי' משום דיכול לבצוע בעין יפה, ובבראשית רבה יליף ליה (בראשית י"ח ה') מואקחה פת לחם מכאן דבעל הבית בוצע, ואע"ג דכתיב בתריה (שם ח') והוא עומד עליהם משמע שהיה משמש להם, אלא מנהג כשר הוא שיבצע בעל הבית, ואם ירצה לאחר כך לכבד המסובים ולשמש עליהם הרשות בידו, ואורח מברך פי' שמצוה (לעשות) [לאורח] לברך בעל הבית. ויש לומר כדאסיק בתוס' דרבינו יהודה אם בעל הבית אוכל עמה אז פסק דבעל הבית בוצע ואורח מברך כדפי', ואם אין בעל הבית אוכל פסק דבוצע ומברך מי שירצה כדאמרי' מי שהתחיל במצוה הוא גומרה. ופסק כדאסיק דהלכה דגדול מברך, ומיהו אם נתן רשות [לקטן] לברך יכול לברך, מכל מקום פסק דאין לברך לפני כהן לקיים עשה דקדשתו דמשמע לכל דבר דבקדושה. ועוד דאמרי' [מגילה כ"ח ע"א] במה הארכת ימים א"ל מימי לא ברכתי לפני כהן.
<h2>דף סב.</h2>
[ונתתי עשב וגו'] [דברים י"א]. חייב אדם ליתן לבהמתו לאכול קודם שיאכל הוא שנ' ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת. ואכלת ושבעת. זו היתה ברכה מעולה מכולם שיהא אוכל [ל]שובע.
